• ברוכים הבאים
  • מורד שמואלי לאחם ושות׳

ה"פ 28713-03-12 בכר ואח' נ' קופרלי ואח'

ה"פ 28713-03-12 בכר ואח' נ' קופרלי ואח'

קישור לתמצית הליך משפטי - כאן

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ה"פ 28713-03-12 בכר ואח' נ' קופרלי ואח'

תיק חיצוני:

בפני
כב' השופטת רות רונן

מבקשים

  1. יוסי בכר
  2. סלטי כיד המלך (2006) בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אוחיון

נגד

משיבים

  1. מרדכי קופרלי
  2. זקי שלום
  3. קופרלי ושלום השקעות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד דגן

החלטה

בקשה למתן צווי מניעה זמניים.

המבקשים עותרים כי בית המשפט יאסור על המשיבים לבצע כל שינוי בנון המניות של חברת "כיד המלך עדי בע"מ" (להלן: " החברה"), ובכלל זה ביצוע הנפקה או הקצאה של מניות. כן הם עותרים כי ייאסר על המשיבים לבצע בחברה או בהון המניות שלה על שינוי שיש בו כדי לגרוע מזכויותיהם של המבקשים ובכלל זה פעולה שיש בה כדי לדלל את אחזקת המבקשים.

יוער כי בבקשה המקורית לצו מניעה זמני, התייחסו המבקשים לרקע העובדתי הרלוונטי לחברה וטענו כי המבקשת 2 (להלן: "כיד המלך") היא בעלים של 100% ממניות החברה. המבקשים טענו כי חברת כיד המלך רכשה את מניות החברה בשנת 2006 מבעליה הקודמים, כאשר המימון לרכישה ניתן על ידי המשיבים 1-2.

לטענתם של המבקשים, ביום 22.3.2010 הוקצו למשיבה 3 (להלן: "חברת קופרלי") 65 מניות בחברה, המהוות 52% מהון המניות של החברה. בבקשה הנוכחית, המבקשים אינם כופרים בכך כי חברת קופרלי רשומה כמחזיקה ב-52% מהון המניות המונפק ומזכויות ההצבעה של החברה (ר' למשל ס' 11 לבקשה. יחד עם זאת ר' ההסבר בס' 49- 55 לתשובה לתגובה ביחס לגרסת המבקשים לגבי אחזקת המניות בחברה).

כלומר – חברת קורפלי היא בעלת רוב המניות בחברה. כיד המלך היתה – עד להחלטות נושא הבקשה הנוכחית – הבעלים של 48% מהון המניות של החברה.

הבקשה הנוכחית מתייחסת בעיקרה לשתי החלטות על גיוס הון לחברה, שבוצעו על סמך הערכת שווי של החברה שנערכה על ידי רו"ח עוזי שמואלי (להלן: "חוו"ד שמואלי").

באסיפה הכללית של החברה מיום 7.3.12, הוחלט על גיוס והזרמה מיידית של 2 מיליון ₪ לקופת החברה על מנת למנוע את קריסתה, וכדי שניתן יהיה לשלם לעובדים את משכורות חודש פברואר. כן הוחלט על הפסקת ההעסקה של המבקש 1 ושל אביו בחברה לאור טענות שהיו למשיבים כנגדם. המבקשים הוזמנו לאסיפה ולא התייצבו בה. ב"כ המשיבים עו"ד דגן היה היחיד שנוכח באסיפה, כעולה מפרוטוקול האסיפה. המבקשים טוענים כי יישומן של החלטות אלה יביא לקיפוח שלהם, לאור דילול חלקם היחסי בחברה.

ביום 28.5.12 התכנס דירקטוריון החברה וקבל החלטה בדבר הקצאת המניות על סמך החלטת האסיפה הכללית מיום 7.3.12.
המבקשים טוענים כי יישומן של החלטות אלה יביא לקיפוח שלהם, לאור דילול חלקם היחסי בחברה.

לאור הרקע העובדתי הנ"ל, נבחן להלן את הבקשה – הן מבחינת הסיכויים לכאורה כי טענות המבקשים יתקבלו, והן מבחינת שיקולי מאזן הנוחות.

באשר לסיכוייה לכאורה של הבקשה –
בבקשה נטען בין היתר, כי אסיפת בעלי המניות של החברה מיום 7.3.12 התכנסה וקוימה שלא כדין, בהעדר מניין חוקי. כן הועלו טענות ביחס לאופן בו זומנה האסיפה. לטענת המבקשים, אין תוקף להחלטות שהתקבלו באסיפה הכללית הזו, לאור הפגמים שנפלו בה.

הבעייתיות בטענות המתייחסות לאסיפה הכללית הנ"ל, נובעת לטעמי בעיקר מהשיהוי במועד העלאתן של טענות אלה – האסיפה הכללית התקיימה כאמור ביום 7.3.12. המבקשים ידעו במשך פרק זמן של כשלושה חודשים על קיום האסיפה, על הפגמים הנטענים שנפלו בה, ועל הכוונה להקצות מניות. אף על פי כן, הם לא פנו לבית המשפט עד יום 28.5.12 – המועד בו הוגשה הבקשה הנוכחית.

 

כתב התביעה הוגש ביום 1.5.12 והבקשה הראשונה לצו מניעה זמני – ביום 18.3.12. בשני המסמכים הללו, לא העלו המבקשים את הטענות הנטענות על ידיהם בבקשה הנוכחית ביחס לחוקיות ההחלטות שהתקבלו באסיפה הכללית מיום 7.3.12. בשיהוי הזה יש כדי להכביד על המבקשים בבקשתם לסעד זמני. בתשובתם לתגובת המשיבים לבקשה הנוכחית, טענו המבקשים ביחס לטענת השיהוי כי "לא חל שיהוי קיצוני בהגשת הבקשה" כאשר "מסקנה זו ברורה על פניה הן כאשר בוחנים את המועדים הרלוונטיים לגופם, ובפרט לנוכח העובדה שההחלטה בדבר גיוס הון לחברה... התקבלה ביום 28.5.12".

בדברים אלה המבקשים אינם נותנים טעם לשיהוי בהעלאת הטענות המועלות על ידיהם במסגרת הבקשה הנוכחית ביחס לחוקיות ההחלטות של האסיפה הכללית מיום 7.3.12. עוד יש לציין כי הטענות שהועלו בבקשה הנוכחית אינן מועלות בכתב התביעה, ובכתב התביעה אף לא התבקש סעד כלשהו ביחס לאסיפה הכללית מיום 7.3.12. גם בכך יש כדי להכביד על המבקשים.

ענין נוסף השנוי במחלקות בין הצדדים הוא שאלת שווי החברה. המבקשים טענו כי אין בסיס להערכת השווי שבחוו"ד שמואלי, שעל פיה בוצעה הקצאת המניות. ואולם, אין חולק כי למבקשים אין ראיות או טענות קונקרטיות כנגד הערכת השווי הזאת. מאחר ומדובר בהערכת שווי שבוצעה על ידי רו"ח, המבוססת על הדוחות הכספיים של החברה, דוחות שהמבקש 1 עצמו (שניהל אז את החברה) חתום עליהם – לא ניתן לקבוע נכון לשלב זה של הדיון, כי בדוחות הללו אין ממש.

המבקשים טוענים כי אינם יכולים בשלב זה להגיש חוות דעת חשבונאית מטעמם כנגד חוו"ד שמואלי, רק משום שהמשיבים מונעים מהם כל גישה למסמכי החברה. אולם, אין די בטענה זו – אף אם יש בה ממש – כדי להביא למסקנה כי מצב החברה הוא אכן כפי שהמבקשים טוענים, וכי אין בסיס להערכת השווי החשבונאית אותה הציגו המשיבים – חוו"ד שמואלי. אם וכאשר יובאו ראיות על ידי המבקשים, בהתייחס לחוו"ד שמואלי, ניתן יהיה לבחון אותן לגופן, ולהכריע בהן.

המבקשים טענו כי המשיבים הם שהביאו את החברה למצבה העגום. ראשית – אם המבקשים אכן מודים כי מצבה של החברה הוא "עגום" – יתכן כי יש בכך משום סתירה לכפירתם של המבקשים במסקנות חוו"ד שמואלי. מעבר לכך, הבחינה של הסיבות שהביאו למצבה הנוכחי של החברה, אינה יכולה להיערך בשלב הדיון בבקשה לסעד זמני, וודאי שלא ניתן להסיק מסקנות ביחס לשאלת האחריות למצב החברה ללא שהמבקשים הגישו עדיין כל ראיות ביחס לכך.

יוער עוד בהקשר זה, כי המשיבים השיבו לגופן לטענות המבקשים ביחס לתמחור המוצרים על ידי רשת "חצי חינם". כעולה מטענות המשיבים, אין בטענות אלה כל ממש (לגישת המשיבים הנתמכת בחוו"ד שמואלי, פעילות החברה מול רשת חצי חינם היא במחירים המוטים לטובת החברה, ואין גם ממש ביחס לטענות לגבי מחירי הקנייה מחברת תוצרת חקלאית בע"מ).

המבקשים הפנו גם להערכת שווי שבוצעה לחברה לפני כשנה וחצי, שעל פיה שווי החברה הוא 40.6 מיליון ₪. המשיבים טענו מנגד, כי אין מדובר בהערכת שווי, אלא במצגת שהוכנה עבור משקיע פוטנציאלי, וכי על כל פנים מצב החברה השתנה מאז הכנת המצגת. עוד הם טענו כי הערכת שווי המותג של החברה בהתאם למצגת הזו, הסתברה כמנותקת מהמציאות, כפי שמראה רו"ח שמואלי בחוות הדעת שלו.

אינני סבורה כי בשלב זה של הדיון ישנה אפשרות להכריע בין שתי ההערכות של שווי החברה. יחד עם זאת, על פני הדברים, יש מקום להעדיף את הערכת השווי המעודכנת – כל עוד לא הועלו טענות שיש בהן כדי להביא להטלת ספק בנתונים עליהן היא מבוססת, או במסקנות הנגזרות ממנה.

כעולה מחוו"ד שמואלי, החברה נזקקה – לאור מצבה - להזרמת הון מיידית. אם אכן זה היה המצב, הרי ההחלטה על גיוס ההון – היתה החלטה לגיטימית. אינני מתייחסת בשלב זה לשאלה האם ניתן היה להחליט לגייס הון בסכום אחר. כן אין מקום לבחון בשלב זה את הטענה לפיה "הזרמת ההון יכולה להתבצע באופן אשר ישמר את המצב הקיים" – טענה שהמבקשים חזרו עליה מספר פעמים, ללא כל פירוט.

מאחר שחומר הראיות בשלב זה אין די בו כדי להסיק כי מצב החברה לא היה כפי שהמשיבים טוענים לו, הרי אין מקום גם לקבוע – ולו גם ברמה של ראיה לכאורה – כי לא היה צורך בגיוס ההון בסכום שנקבע על ידי המשיבים באסיפה הכללית ובהחלטת הדירקטוריון. יוער עוד כי המבקשים היו יכולים כמובן להשתתף בהנפקה – ולמנוע בכך את דילולם, תוך שמירת טענותיהם ביחס לכך לשלבים מאוחרים יותר של הדיון.

המסקנה של כל האמור עד כה היא כי לא ניתן לקבוע בשלב זה כי טענות המבקשים הן בעלות סיכויים גבוהים לכאורה להתקבל – בהתאם לחומר הראיות שהוצג על ידיהם עד כה.

הטעם הנוסף והעיקרי לדחיית הבקשה הוא בחינת מאזן הנוחות. אני סבורה כי יש בשיקולי מאזן הנוחות כדי להביא לדחיית הבקשה.

כך, בתשובה לתגובה שהגישו המבקשים, הם טענו כי "הסעד הראשי שנתבקש במסגרת תביעתם העיקרית של המבקשים הינו חיוב המשיבה 3 לרכוש את מניות המבקשת 2 בחברה". המבקשים התייחסו לנושא זה – לאור טענת המשיבים לפיה יכלו המבקשים להשתתף בהנפקה.

ואולם, אם המבקשים ממילא אינם מעוניינים להשקיע בחברה, והם מבקשים כי מניותיהם בה יימכרו – אין מקום גם למתן הסעד הזמני. אם יתקבלו טענות המבקשים בדיעבד ביחס לשווי החברה, ואם בית המשפט יסיק כי לא היה מקום לדלל את חלקם של המבקשים בחברה באופן בו הם דוללו בפועל – הדבר ישליך לכול היותר על המחיר שהמשיבים יצטרכו לשלם למבקשים תמורת חלקם בחברה – אם תתקבל טענת המבקשים לפיה על המשיבים לרכוש את חלקם.

אולם, בנסיבות אלה – בהן המבקשים עצמם עותרים כי המשיבים יקבלו את החברה לבעלותם המלאה, אין מקום לשלול מהמשיבים את האפשרות להוסיף ולנהל את החברה, להזרים אליה כספים, ולמנוע – לשיטתם – את קריסתה הבטוחה. בהקשר זה יש להוסיף כי לגישת המשיבים, המבקשים לא השקיעו כספים כלשהם בחברה, והמשיבים הם אלה שהשקיעו בחברה לאורך כל תקופת פעילותה.

מכול הטעמים שלעיל, אני דוחה את הבקשה.
המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בגין הבקשה ובשכר טרחת עורכי דינם בסכום כולל של 7,500ש"ח.

ניתנה היום, כ"ב סיון תשע"ב, 12 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

Recommended
נתבקשנו על ידי הנהלת טאגור קפיטל בע"מ (להלן: "החברה") לחוות דעתנו המקצועית בשאלת סבירות התמורה בגין מכירת הזכויות בחברות PATRON TAGOR B.V ו- PATRON TAGOR CAPITAL 2B.V (להלן החברות "ההולנדיות" ו/או "החברות הנמכרות" ו/או "PTBV ו- PTC2BV").
נתבקשנו על ידי חברות בקבוצת טיב טעם (להלן: טיב טעם ו/או קבוצת טיב טעם) להתייחס לליקויים בחוות דעתו המקצועית של מר גיל משה מתאריך 11/3/2009, אשר צורפה לתביעה שכנגד של חברת פרימיום קלאס בע"מ (להלן פרימיום קלאב ו/או פרימיום) נגד חברות מקבוצת טיב טעם מתאריך
נתבקשנו על ידי קבוצת אי.ג'י.אר.אי. בע"מ, אי.אל.אס. ריל אסטייט וטאגור קפיטל בע"מ (להלן – "המזמינה") במהלך חודש מרץ 2010 לבצע בדיקת נאותות חשבונאית לגבי חברת אנגל משאבים ופיתוח בע"מ (להלן: "אנגל" או "החברה") וזאת במסגרת כוונת המזמינה להשקיע באנגל. בדיקת הנ